תהודה
לכל אחד מאיתנו "סאונד" וצבע שונה לקולו וקיימים קולות שונים ומגוונים.
צבע הקול וייחודו הם נגזרת ישירה של חללי התהודה שקיימים בגופינו והם מתפקדים כמגברי קול גם לצלילים נמוכים וגם לגבוהים.
הצלילים הנמוכים יוגברו בעזרת חללי בית החזה, ושירת חזה מלאה תישמע רחבה ועמוקה.
מעליהם נמצאים חללי הגרון וחלל הפה- שניהם מתפקדים כמגביר קול תמידי והשימוש בהם הוא יומיומי וקבוע גם בדיבור וגם בשירה.
החללים החשובים ביותר הם חללי האף והראש, לחללים אלה שימוש חשוב מאוד אצל זמרים שכן בסולמות גבוהים יותר הופך הקול דק וחלש יותר ולכן חשוב להשתמש בכל חללי הפנים בצורה נכונה כדי לא לאמץ את הגרון והמיתרים במטרה לשיר חזק יותר.
כאשר אנו שרים צלילים גבוהים יותר, על הגרון להיות משוחרר ולא מתאמץ, נסו לכוון את הצליל לאיזור העיניים והמצח בדמיון והרגישו בהבדלי הסאונד.
חתולים לדוגמא, משתמשים בצורה אופטימלית בחללי האף כדי להגביר את צלילי היללה שלהם, זאת הסיבה שיללותיהם נשמעות למרחקים גדולים מאוד.
התחילו בסולם נמוך ואל "תתקפו" את הצליל נסו למצוא את הנקודה בה אתם נשמעים מוגברים יותר ואז התחילו לעלות בסולם כשאתם על אותה נקודה. גם הדיבור שלנו חייב להיות בנקודה זו בעיקר לאלו מבינינו שעובדים עם הקול ומדברים הרבה (שחקנים, אנשי מכירות, מורים או מרצים).
היזהרו מ"הגברת יתר"- הרבה זמרים מגיעים להגברה מאולצת מדיי דבר המובילה לקול מאנפף(קול של מורה), אינפוף קולי הוא אמנם נכון לדיבור ולשירה, אך לרובנו הצליל יישמע צורם ולא חם, אל תדחקו ושום דבר לא צריך להיעשות במאמץ יתר.
גם כאן אני אגיד, שהקול שלנו הוא ייחודי ואינדיבידואלי, אצל חלקנו דרוש אימון של מגברי הראש וחלקנו כבר משתמשים בהם בצורה אופטימלית. נסו לזהות איפה אתם מתקשים, אם אתם שרים צליל גבוה ובקושי שומעים אתכם דרושה עבודה על חללי האף והראש, ואם הצלילים הנמוכים שאתם מפיקים לא מספיק מלאים עבודה על חללי החזה תעזור.
בהצלחה